חלום התעשייה בישראל הולך ונהיה יותר קשה מיום ליום לתעשיינים הקטנים בישראל.
הנתונים ברורים כמעט לכל מי שמופקד על התעשייה בישראל. רמת הפיריון בישראל היא מהנמוכות ביותר במדינות ה- OECD. הנחיתות היחסית של ישראל בתחום התעשייה שאינה היי טק ניכר כמעט בכל ענפי התעשייה. מפעלים בישראל בתחום התעשייה המסורתית משקיעים רק כשליש משיעור המו”פ יחסית למחזורי המכירות של מפעלים דומים בארה”ב. רמת הפיריון לעובד בתחום התעשייה המסורתית בישראל נמוכה בכ- 25% מזו אשר קיימת במדינות ה OECD.
נתונים אלו מתחברים לחלקם של המפעלים הקטנים בתחום התעסוקה בישראל. כלל המפעלים בתחום התעשייה המסורתית מעסיקים כשני שלישים מסך העובדים בתעשייה. מתוך אלו כ- 88% הם מפעלים קטנים שמעסיקים פחות מ 20 עובדים, או בחישוב פשוט, מפעלים קטנים מעסיקים כ- 60% מסך העובדים בתעשייה בישראל.
מצבם של המפעלים הקטנים בישראל הולך ומדרדר במהירות. קשה למפעלים אלו להשקיע את המשאבים הנדרשים בציוד ובמחשוב כדי להתייעל, קשה למפעלים הקטנים לגייס עובדים בשל התחרות הקשה עם אחיהם ה”בינוניים” ו ה”גדולים”. קשה למפעלים הקטנים לייצא, כי ממילא אינם יעילים, וגם אין להם את המשאבים להשקיע בפיתוחם של שווקי הייצוא.
מתחילת שנת 2017 ועד היום, התחזק השקל יחסית לדולר בכ- 15%, נתון זה אינו סטטיסטיקה בלבד למפעלים הקטנים, המשמעות מבחינתם היא שהמוצרים שהם מייצרים יתייקרו באחוז דומה יחסית לאלו שמקורם בייבוא (בעיקר ייבוא מסין שבדרך כלל מתומחר בדולרים).
במהלך השנים האחרונות החל גידול בהיקפי התקציבים שמוזרמים על ידי המדינה בעיקר לאזור הצפון במסגרת “התכנית לפיתוח הצפון” ותוכניות נוספות, מגמה זו צפויה להמשיך. המפעלים הקטנים כמעט ולא נהנו מתקציבים האלו עד כה במסגרת המסלולים שנפתחו על ידי משרד הכלכלה, הסיוע עד כה התמקד במפעלים גדולים ובינוניים (שמעסיקים מעל 20 עובדים), לטענת מקבלי ההחלטות, עקב תרומתם הגבוהה יחסית של מפעלים אלו יחסית לקטנים בפיריון. טענה זו קצת תמוהה בהתחשב בזה שהמפעלים הקטנים הם המעסיק הגדול ביותר בתעשייה (ראה נתונים מעלה).
בועז פלד | מלווה תעשייה בפריפריה, קפיטל פלוס