כשעסק עומד בפני צורך לגייס מימון לצורך רכש ציוד, הקמת קווי ייצור, הרחבת המפעל, קניית מתחרה, פתיחת שווקים חדשים, או פיתוח מוצר עליו לבצע הערכת מצב לגבי הסיכויים להשגת האשראי הנדרש וזאת עוד לפני שנעשית הפנייה לגורמי המימון השונים.
במידה ומדובר בהשקעות בנכסים יידרש מימון בפריסה ארוכה מה שמכונה הלוואות לזמן ארוך (כל הלוואה שניתנת לעסק הנפרעת מעבר לשנה). בהנחה שמדובר בעסק הקיים מספר שנים יש לו היסטוריה פיננסית, דוחות כספיים ומערך אובליגו בנקאי וחוץ בנקאי.
כדי לדעת האם ביכולת העסק לקבל הלוואות חדשות, ראשית יש לעשות צילום מצב של ההלוואות הקיימות לזמן ארוך (במידה ויש) וכן לבחון מה היקף ההחזרים החודשיים המשולמים נכון להיום והאם יש הלוואות שהתשלום בגינן עומד להסתיים בקרוב (במקרה זה “יתפנה ” מקום תיאורטי שיאפשר להגדיל את סכומי ההחזר העתידיים). גוף המימון, הבוחן את הבקשה בדרך כלל עושה שימוש בכלים מקובלים ובמדדים קבועים. לאור זאת על העסק לספק את הנתונים כך שיתמכו בבקשה ויציגו בצורה הטובה ביותר את הצרכים ואת היכולות הפיננסיות העכשוויות והעתידיות (לאחר ההשקעה).
אחד מהמדדים החשובים ביותר לבחינת יכולת ההחזר של החברה הוא המדד הפיננסי הנפוץ שנקרא EBITDA.
מהו בעצם אותו מדד ומה חשיבותו בנוגע ליכולת לגייס הלוואת לזמן ארוך ?
למעשה מדובר על רווח תפעולי לפני מימון, מס, פחת והפחתות. המונח הוא ראשי תיבות של Earnings Before Interest Taxes Depreciation Amortization . המדד משקף את היכולת של החברה להרוויח מהפעילות שלה בנטרול ירידת ערך של הרכוש הקבוע או של נכסים לא מוחשיים וכן ללא התחשבות בהוצאות המימון.
על אף שיש רבים המבקרים את השימוש במדד זה והידוע שבהם הינו מר וורן באפט (ממנהלי חברת ההשקעות ברקשייר האת’ווי) שקרא לו בפשטות “מדד הבולשיט”, היות ולדעתו אין בו כל הגיון כלכלי או עסקי. לשיטתו נטרול הוצאות הפחת (המשקפות את ההשקעות שהעסק מבצע כדי לתפקד) ו/או הוצאות המימון (המשקפות את מבנה ההון של החברה) שגוי ולזה עוד מצטרפים הוצאות המיסוי.
בכל מקרה במציאות הישראלית בקרב גופי המימון הפעילים בשוק המקומי מדובר במדד רלוונטי ביותר.
מתי גופי המימון משתמשים ב EBITDA לבחינת בקשת אשראי?
כשבקשת אשראי של עסק כוללת הלוואות לזמן ארוך למימון השקעות מכל סוג, בוחנים את יכולת החברה לעמוד בהחזרי ההלוואה החדשה המבוקשת. ראשית בודקים מהו עומס ההחזרים הנוכחי של החברה. עומס החזרים = סך התשלומים החודשים המיועדים לפירעון הלוואות לזמן ארוך בתחשיב שנתי, לדוגמה : חברת ירושלמי משלמת כיום 17 א’ ₪ בחודש לפירעון הלוואות , מכאן שההחזר השנתי המיועד לצורך זה מסתכם ב 204 א’ ₪. ולאחר מכן בוחנים האם התוצאות העסקיות הידועות מאפשרות לקבל הלוואה נוספת ו/או חדשה. במידה והתשובה חיובית בודקים מה יהיה הסכום שיאושר, שכאמור ייגזר מהערכה לגבי יכולת ההחזר הכוללת של החברה.
לדוגמה: חברה תעשייתית מצפון הארץ מתכננת לרכוש קו ייצור חדש שעלותו הכוללת כ- 2 מ’ ₪. בכוונתה לקחת הלוואה בפריסה ל 60 חודש כך שההחזר השנתי במונחי קרן יעמוד על כ- 400 א’ ₪. מדד ה EBITDA של החברה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון מסתכם ב- 2,530 א’ ₪, עומס ההחזרים השנתי הנוכחי של ההלוואות לזמן ארוך מכל סוג מסתכם נכון להיום ב- 1,350 א’ ₪( החזר חודשי של הלוואות בסך של 112.5 * 12 חודש). מכאן שעומס ההחזרים העתידי השנתי לאחר ההשקעה יעמוד על 1,750 א’ ₪ (החזרי הלוואות קיימות + החזר ההלוואה החדשה). בנתונים אלה יש לה סיכוי טוב לקבל את ההלוואה למימון ההשקעה בקו הייצור.
ההחלטה של הגוף המממן מתבססת על יכולת ההחזר של החברה לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והחדשות ועל כן תקבל את המימון הנדרש לה במספר התשלומים שביקשה.